 אני מוכרחה להודות שהטלה היא טעם נרכש, אבל הטעם המרענן שלה הצליח לכבוש אותי
טלה היא בירה אתיופית, מאמינים שהיא בת יותר מ-10,000 שנים, והיא המשקה האלכוהולי הפופולארי ביותר באתיופיה בגלל שאתיופיה היא מדינה מגוונת מאוד, יש מגוון סוגים של טלה. אפשר להכין אותה משעורה, חיטה דוחן, דורה או טף. עלי גשו, מהשיחים המקומיים באתיופיה, עוזרים להכין את הטלה תהליך ההכנה של הטלה דומה לתהליך הבישול של בירה רגילה, כיוון שעמילן הדגן מומר לסוכרים על ידי התססה. ההבדל הוא שעם הטלה, לא מוסיפים שמרים להתססה מאחר ומשתמשים בשמרים הטבעיים שנמצאים בדגני בתים באתיופיה מסמנים שהם הכינו טלה על ידי כך שהם מציבים סמרטוט צבעוני על עמוד מול הבית. ככה, אנשים שעוברים יודעים שהם יכולים לעצור כדי לשתות משקה זול ולזכות לאירוח נעים אם אתם אוהבים סוגים חדשים של בירה בבישול ביתי או פשוט חובבי בירה... טלה היא גילוי מדהים
0 Comments
 ינג'רה ו-וואט המטבח האתיופי מוכר בשל לחם המחמצת השטוה הנקרא "אינג'רה". אורכה של האינג'רה הוא כ-50 סנטימנטרים והיא נעשית באמצעות קמח טף מותסס. טף נקרא הדגן הקטן בעולם והוא ייחודי לאתיופיה. אין בו שום גלוטן בכלל אבל מהי אינג'רה בלי וואט? וואט הוא תבשיל חריף ומתובלן שמוגש מעל האינג'רה. יש הרבה סוגים שונים של וואט: עוף, בקר, כבש, טבעוני, על בסיס עדשים או מחית אפונים. אם תזמינו מנה מגוונת במסעדה, תקבלו כמה סוגים שונים של וואט. אכלו עם הידיים, קרעו חתיכה מהאינג'רה וטבלו אותה בוואט שירו השירו אולי נראה כמו שלולית, אבל הוא פשוט מדהים! הוא נעשה ממחית חומוס או שעועית, והוא פשוט תענוג לטבעונים. עם תוספת שום, בצל, והתבלינים הנפוצים לאזור, המנה הפשוטה הזו מתעוררת  גומן קיטפו עבור תענוג טבעוני אחר, נעשה מכרוב שבושל, יובש, ונחתך, והוא מוגש עם חמאה, פלפלי צ'ילי ותבלינים טיבס יש הרבה סוגים של המנה הזאת שנעים בין סוגים שונים של בשר ונתחים שונים שלו, אבל בבסיס המנה יש בשר וירקות שמבושלים יחדיו. כמו מנות אתיופיות רבות, התבלין המרכזי בטיבס הוא ברבר, שהוא שילוב של כמון, כוסברה והל  ט'אירו ימיגיבי פילגוטי... כלומר, בתיאבון
 ג'בנה אתיופית ג'בנה הוא קנקן קפה אלגנטי שמוצאו באתיופיה ואריתראה, ומשתמשים בו כדי להכין קפה בטקס הבונה המסורתי (באריתראה הוא נקרא "בון")
לרוב הג'בנה עשוי מחימר, יש לו תחתית רחבה, צוור ארוך ודק, וידית במקום שבו הצוואר מתחבר אל הבסיס הג'בנה האתיופית מכילה זרבובית מזיגה בעוד שבג'בנה האריתראית המזיגה נעשית מפיה שממוקמת בחלק העליון של הג'בנה. כאשר הקפה רותח ומגיע מעל צוואר הג'בנה, מוזגים אותו למיכל אחר על מנת שיתקרר. לאחר מכן, הנוזל נמזג חזרה למרכז הג'בנה עד שהוא מתחיל לבעבע. כאשר הקפה נמזג, מכניסים לתוכו מסננת שעשויה לרוב משיערות סוס על מנת למנוע מהפולים לברוח התוצאה היא קפה כהה, מעט מריר ורותח. וזכרו, כשמוזגים מהג'בנה בטקס הבונה, אסור לשתות לבד!  אתיופיה המדהימה
 ?אתם יודעים איך גילו את פולי הקפה
.....לפי האגדה, זה הלך בערך ככה בחלקים הצפוניים של אתיופיה חי רועה עיזים בשם קלדי, שטיפל בעיזים מחונכות ורגועות. הוא מעולם לא היה צריך לדאוג לגביהן יום אחד, חלק מהעיזים החלו להתנהג בצורה משונה. הן פיזזו במרץ, בעטו באוויר... הן נראו כאילו הן רוקדות. זה היה ממש בלתי רגיל קלדי הסקרן סקר את עזור העשביה שבו העזים ליחכו את העשב וגילה גרגרים אדומים מיוחדים שגדלו משיח בעל עלים נוצצים. הוא מעולם לא ראה צמח כזה בעבר! הוא טעם את הפירות וקיבל כל כך הרבה אנרגיה שהוא החל לרקוד לצעד העיזים שלו בדיוק אז, צמד נזירים עברו במקום בדרכים להתפלל. קלדי נתן להם במתנה חלק מהגרגרים שאסף. לאחר שהנזירים אכלו את הגרגרים, הם התחילו להרגיש תחושת ערניות. הם היו מסוגלים להישאר ערים כל הלילה, ולהתפלל במרץ הגרגרים הללו שימושיים מאוד," חשבו הנזירים. "הם נשלחו מהשמיים," הם הכריזו, ומיד החלו לקצור אותם ......והשאר הוא היסטוריה, כמו שאומרים  כשהעולם נעשה קטן יותר ויותר בהדרגה, הכרחי להראות לילדים שיש תחושה טובה בלהעריך את הפרטים שהופכים כל אדם למיוחד
פעם שמעתי על פעילות יצירתית במיוחד שמורת כיתה א' ביצעה עם הכיתה שלה. היא ביקשה מההורים לשלוח פיסה קטנה של שיער מכל אחד מהתלמידים. המורה הדביקה כל שערה על כרטיסיה ושמה את כולן בקופסה. אז הילדים שלפו כרטיסיות, אחד אחרי השני, והתחילו לדבר על ההבדלים. באיזה צבע הייתה השערה? האם היא הייתה ישרה או מקורזלת? מחוספסת או חלקה? התרגיל הקטן הזה הכריז בקול... "זה כיף לחקור את ההבדלים!" מחקר מראה שאחרי גיל 9, גישות גזעניות נוטות להישאר אותו הדבר אלא אם יש חוויה משנת חיים. ככל המודעות לקבוצות שונות של אנשים גדלה, היא מובילה לקבלה והכלה, ומונעת סטריאוטיפים על .מוצע וגזע !אנחנו צריכים להרשות לילדים לראות מחוץ לעולם המצומצם שלהם :הנה כמה רעיונות כדי לעזור לפתוח עולמות חדשים עבור ילדיכם ולהתחיל דיון נפלא
!לדבר עם הילדים על מה שחוו ואיך זה גרם להם להרגיש אחר כך
 לכולנו יש תשוקה ומטרה אחת: להשתייך ולהרגיש משמעותיים
אלפרד אדלר .אנשים שואלים אותי מה הניע אותי לכתוב ספר על השתייכות והכלה כתבתי את "כולם באים למסיבת הבונה" מכיוון שאני מאמינה בסוג הקבלה שמאמצת את המגוון ומאפשרת לאנשים להיות את עצמם .......אני רוצה שהורים שמאמינים במסר הזה יקנו ויקראו את הספר כמורה שמעתי הרבה הורים מתלוננים שלא רוצים שילדם ילמד באותה כיתה עם תלמיד אחר שלוקה .......בבעיות התנהגות. קל להבין זאת .......לפעמים זה קרה בגלל צבע עור או נכות פיזית ".הסופרת ג'ניפר ברואן כותבת, "הכלה משמעותה להרגיש ברוכים, מוערכים מכובדים ונשמעים טקס הבונה האתיופי מציג את ההכלה במיטבה. כל אורח הוא חשוב; איש לא נשאר מאחור. ואולי זו הסיבה שבגללה אלמז בחרה להזמין את כולם למסיבת הבונה משמעותה של המילה בּוּנָה היא "קפה" באמהרית. טקס הבּוּנָה הוא חלק חשוב מהמסורת התרבותית של אתיופיה ואריתראה. במהלך הטקס, המארחת מכינה לאורחים קפה ומגישה אותו כסימן לידידות והכנסת אורחים. טקס הבּוּנָה הוא יותר מהזדמנות לשתות קפה, זהו טקס שנועד לקרב בין אנשים
"? מתוך המבוא ל-"מי בא למסיבת הבונה בעידן שבו אנו צורכים קפה בהיסח הדעת תוך כדי חיי היומיום, טקס הבונה העתיק מאפשר לנו להאט, להירגע, ולהנות מהרגע. לרובנו זה לא קורה באופן טבעי "!למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? אימא ואבא שלי יכולים להכין קפה בשתי דקות" היופי בטקס הבונה מצוי ביכולת לקשר בין אנשים ולבבות, הוא מכנס משפחות וחברים לשיחה טובה... וכמובן קפה טוב אחותי הגדולה, בְּוֹסֵנָה, עצרה אותי. "החברים שלי חושבים שטקס הבּוּנָה הוא דווקא ממש מגניב. הם אומרים שזו חגיגה גדולה!" ואז קיבלתי רעיון מדהים! אני אעשה מסיבת בּוּנָה כדי להראות לחברים שלי מבית הספר על מה כל העניין הזמנה לטקס בונה היא סימן לידידות וכבוד... אבל אל תצפו שהקפה יוכן במהרה. למרות שקפאין הוא ממריץ, טקס הבונה הוא איטי ונינוח, והמארחת מכינה את הקפה אל מול האורחים כאן בישראל, אנשים שותים קפה במהירות," קראתי מהדף שהכנתי. "אבל באתיופיה, אנשים אוהבים לשבת יחד במשך שעות כדי לשתות ולדבר. זה בדיוק כמו ללכת עם חברים לבית קפה, אבל במסיבת בּוּנָה, אנחנו מכינים את הקפה מול האורחים מה קורה בטקס הבונה? בואו נלמד על השלבים השונים אפילו לפני שהאורחים מגיעים, אם הבית עסוקה בהכנות. היא מתלבשת בשמלה אתיופית מסורתית, מדליקה קטורת, מכינה חטיפי פופקורן או שעור מבושל, ומפזרת עשבים ארומטיים על הרצפה. לאחר מכן, היא מביאה רקבוט", שולחן קפה קטן ודמוי קופסא. על השולחן הזה היא שמה מגש קטן מלא בכוסות ללא ידית שנקראות "סיני כשהאורחים מגיעים, המארחת מברכת אותם בחום ולוקחת את מקומה על שרפרף קטן מול הגחלים הלוהטות. הגיע הזמן להשאיר את העולם בחוץ ולהירגע ראשית, המארחת שוטפת את פולי הקפה הנאים שצבעם ירוק בהיר, מסירה את קליפותיהם ומנקה אותן משיירים לאחר מכן, המארחת קולה את הפולים על מחבת שטוח בעל ידית ארוכה עד שצבעם הופך חום כהה והם נוצצים מהשמנים הטבעיים שהם מכילים נָנָה כבר ישבה במקום שלה על שרפרף נמוך ליד שולחן הבּוּנָה. היא ערבבה במחבת פולי קפה בוהקים על גזיית טיולים ניידת הליך הקלייה מענג את החושים: אתם רואים את הפולים משנים את צבעם, אתם שומעים אותם מתפקעים במחבת, ואתם יכולים להריח את הפולים נקלים כשהמארחת מסיתה את הארומה המענגת לעבר האורחים בטקס הבּוּנָה, חשוב שכל אורח יהנה מהריח המענג," היא אמרה כשהחזיקה את המחבת והזמינה את כולם לשאוף ולהריח אותו אבשלום, שישב ממש לידי, עיווה את פניו "אולי אתה לא אוהב את הריח, אבל אני רגילה אליו," .אמרתי ריח משכר!" אמרה המורה שרית ולקחה שאיפה עמוקה" באופן מסורתי, הפולים הקלויים היו נטחנים ונכתשים במכתש עץ, באמצעות עלי ארוך ועשוי ממתכת
לאחר שהבונה נטחנה, מעבירים את הקפה בכפית אל הגֶ’בֵּנָה (קומקום קפה מיוחד עשוי חימר) שמלא במים רותחים, ושמים אותו על פני הלהבה נָנָה שמה מים בקומקום החימר ארוך-הצוואר הנקרא גֶ’בֵּנָה והניחה אותו על גזיית הטיולים הקטנה שעל הרצפה. בזמן שהמים רתחו, היא עירבבה חלק מהקפה הטחון ושמה את הגֶ’בֵּנָה חזרה על הגזיה כשהקפה מוכן, מניחים מסננת מעל הזרבובית לפני המזיגה, כדי למנוע מפולי הקפה ליפול. כשאדים התחילו לעלות מזרבובית הגֶ’בֵּנָה, ידענו שהבּוּנָה סוף סוף מוכן המארחת מוזגת את הקפה מגובה של שלושה דצימטרים, עד שכל כוס קטנה על המגש התמלאה. החל מהאורח המבוגר ביותר או מאורח מכובד, כל אחד מהאורחים מקבל כוס קפה בתורו. אם נוכחים ילדים בטקס, הם בדרך כלל אלו שמגישים את הקפה לאורחים נָנָה סימנה לי למזוג את הקפה. זו הפעם הראשונה שבה נתנו לי לעשות את זה! הידיים שלי רעדו כשמזגתי את הקפה אל תוך הכוסות שעל המגש. הגשתי בזהירות את כוסות הקפה הקטנות והעדינות – ראשית למורה שרית, אורחת הכבוד, ואז ליתר חברי לכיתה, ששתו את הקפה שלהם עם הרבה חלב וסוכר. לפי המסורת, אם תשתו את כל שלושת הסיבובים בטקס הבונה תזכו לברכה ורוחכם תתעלה אל תשכחי לספר להם על חוק 'אחת, שתיים, שלוש'," הזכרתי לאימי נָנָה שלחה לי קריצה. "אַלְמָז מתכוונת שאתם צריכים לשתות שלושה סיבובים של הבּוּנָה. הכוס השלישית נקראת 'בֶּרֶכַּה', והיא מביאה מזל וברכה לכל מי ששותה אותה." הילדים הופתעו וצחקקו. מרבית חברי לכיתה מעולם לא שתו קפה בעבר וכך בנוי טקס הבונה. עכשיו כל מה שאתם צריכים הוא למצוא מסעדה אתיופית – או חברים ממוצא אתיופי – ולחוות את קסם הבונה |
RSS Feed
